חשיפה להרדמה בגיל צעיר קשורה בפגיעה בתחומים מסוימים של התפקוד הקוגניטיבי

לאחרונה הדגימו מחקרים בבעלי חיים כי חשיפה של חיות צעירות להרדמה גורמת לפגיעה במערכת העצבים וחסרים קוגניטיביים ארוכי טווח. במחקר זה נבחנה, באמצעות מבחנים נוירופסיכולוגיים מקיפים, השפעתה של חשיפה להרדמה בגיל צעיר על התפקוד הקוגניטיבי.

הנתונים התקבלו ממחקר Australian Pregnancy Cohort (Raine) Study. נכללו 2608 ילדים, שאמותיהם גויסו במהלך ההריון ונולדו בין השנים 1989-1992, ולגביהם נמצאו כל הנתונים הדרושים. בוצע מעקב ארוך טווח, בין השאר לגבי תחלואה, טיפול ובירור רפואי, וכל הילדים שעברו הליך כירורגי או אבחנתי הדורש הרדמה הוגדרו כחשופים להרדמה. כמו כן בוצעה הערכה נוירופסיכולוגית במספר שלבים, כאשר ההערכה המקיפה ביותר בוצעה בגיל 10 שנים.

חשיפה להרדמה לפני גיל 3 (אילוסטרציה)

321 ילדים נחשפו להרדמה לפני גיל 3 שנים, ו-2287 ילדים לא נחשפו. נמצאו הבדלים מובהקים בציוניהם של ילדים שנחשפו להרדמה לבין אלו של ילדים שלא נחשפו במבחני שפה (קליטה, הבעה וציון כללי), ובחשיבה אבסטרקטית. לא נמצאו הבדלים מובהקים בציונים במבחני תפקוד מוטורי, התנהגות, ומבחנים קוגניטיביים נוספים.

בקרב הילדים שנחשפו להרדמה נמצא שיעור גבוה יותר של ילדים בהם נמצאה פגיעה משמעותית קלינית בתפקודי שפה - הבנה (adjusted RR 1.87, 95%CI 1.20-2.93), הבעה ( adjusted RR 1.72, 95%CI 1.12-2.64) וציון כללי ( adjusted RR 2.11, 95%CI 1.42-3.14), וכן בחשיבה אבסטרקטית ( adjusted RR 1.69, 95%CI 1.13-2.53). לגבי הבנה, ציון שפה כללי וחשיבה אבסטרקטית נמצא סיכון מוגבר לפגיעה משמעותית קלינית גם בחשיפה אחד בלבד להרדמה.

החוקרים מסכמים כי הממצאים במחקר זה, בו בוצעה הערכה נויופסיכולוגית מקיפה, שונים מממצאים במחקרים קודמים בהם בוצעה הערכה מפורטת פחות, אך עולים בקנה אחד עם ממצאי מחקרים שדווחו על שכיחות מוגברת של לימוד בתכנית מיוחדת לסובלים מקשיי שפה או קשיי למידה בקרב ילדים שנחשפו להרדמה.

ערכה: דר' ורד פרכטר
מקור:
Ing et al.; Long-term Differences in Language and Cognitive Function After Childhood Exposure to Anesthesia, Pediatrics. 2012 Sep;130(3):e476-85.