מרשמים לתרופות אנטיביוטיות הם בין השכיחים ביותר שהרופאים רושמים לילדים בארה"ב. אולם, מחקר חדש שפורסם בסוף השבוע שעבר ב-Journal of the Pediatrics Infectious Diseases על ידי צוות מה-CDC הראה כי לא אחת, יותר מכפי שהן מועילות, התרופות הללו גורמות לנזקים רבים.

צוות המחקר הציג נתונים לשנים 2015-2011 ולפיהם, מדי שנה, כ-70 אלף ביקורי ילדים במחלקות מיון בארה"ב היו כתוצאה מנטילת אנטיביוטיקה. הנתונים מתייחסים למטופלים עד גיל 19.

עורכי המחקר שאת הדו"ח שלו כתבה מריבת' לאבגרוב (Maribeth Lovegrove) מהמחלקה לקידום איכות הטיפול הרפואי במטה ה-CDC באטלנטה, ג'ורג'יה, ציינו כי 86% מהילדים שהוחשו לחדרי המיון לאחר שנטלו אנטיביוטיקה הציגו תופעות של תגובה אלרגית. השכיחות ביותר ברמה המתונה היו פריחה על העור וגרד ועד לתגובות החמורות ביותר כמו  אָנָפִילַקְסִיס, תגובה אלרגית לא תקינה לאנטיגן מסוים, אנגיואדמה ונפיחות חמורה מתחת לעור.

הסיכון לביקורים במלר"ד עקב תופעות לוואי בקרב ילדים בני שנתיים ומטה הוא הגבוה ביותר – 41% מבני קבוצת גיל זאת. התרופות השכיחות ביותר שנרשמו היו אמוקציסילין ו-sulfamethoxazol/trimethoprim ותופעות הלוואי הרבות ביותר היו בקרב בני 9 ומטה ובקרב בני 19-10 בהתאמה.

מחברת דו"ח המחקר הדגישה: "הורי הילדים, הרופאים והמטפלים האחרים בילדים צריכים לשים לב לממצאים אלה ולזכור כי אמנם האנטיביוטיקה מצילה חיים כאשר משתמשים בתרופות אלו באופן הולם אך הן גם יכולות להזיק. השימוש בהן צריך להיות רק כאשר יש צורך אמיתי. מחקר זה בא לתזכר את הרופאים לגבי תופעות הלוואי השליליות והן מובהקות מבחינה קלינית".

עוד ציינו מחברי דו"ח המחקר כי לא מן הנמנע שהנתונים הללו הם הערכת-חסר וממעיטים בערכה של הבעיה מאחר שהם מבוססים רק על ביקורים במיון אבל לא במחלקות לטיפול דחוף או גם אלה שסבלו בבית.

על-פי ה-CDC, כשליש אם לא יותר מהתרופות האנטיביוטיות שנרשמו בקהילה אינן דרושות. במחקר קודם שפורסם ב-2017 נטען כי הורים מגזימים בהערכת התועלת של אנטיביוטיקה וחוזרים ומבקשים אותה מהרופאים. האחרונים "רואים את הציפיות הללו ומשתפים פעולה עם ההורים כדי לספק אותם ולרוב מדובר ברישום יתר של התרופות הללו".

עד כה התמקדו המאמצים להפחתה ברישום היתר של האנטיביוטיקה בסוגיית התועלת ארוכת הטווח שבהפחתת השימוש בתרופות שנעשו עמידות ולא בתופעות הלוואי לטווח הקצר, ציינו מחברי המחקר שפורסם עתה.

כמו כן ציינה ד"ר לאבגרוב כי התמקדות בעמידות האנטיביוטיקה לא תשנה את עצם התנהגות הרישום מאחר שרישום לא הולם ועמידות נחשבים לעתים קרובות כ"בעיות חיצוניות שנגרמות על ידי רופאים אחרים".

מהמחקר שנעשה ב-2017 בארה"ב גם עלה כי 78% מהורי הילדים כלל לא זוכרים שקיימו דיון עם הרופא לגבי אפשרויות של נזק מאנטיביוטיקה בעת שהם עורכים ביקור במרפאה כאשר ילדם סובל מזיהום נשימתי אקוטי.