הבנת התנודות במצבים הרגשיים והתודעתיים של מתבגרים עם תסמינים של דיכאון דורשת מידתיות, עדינות ומדדים נטורליסטית. מחקר זה השתמש בהערכה רגעית אקולוגית (Ecological Momentary Aassesment - EMA) כדי לחקור את הקורלציות הרגשיות ואת ההשלכות של נדידת מחשבות אצל מתבגרים עם אנהדוניה (AH) ואצל מקרי ביקורת של נוער נוירוטיפיקלי (Typically Developing-TD). בנוסף, בחנו את הקשר של נדידת מחשבות עם הקישוריות בזמן מנוחה של ה-(mPFC) medial Pre-Frontal Cortex - רשתות הקשורות לרשתות שמעורבות בבקרת הקשב (dorsal attention network - DAN) ורשתות זיהוי רגשות (Salience Network-SN). ה-mPFC הינו מרכז הליבה של רשת מצב ברירת המחדל (Default Mode Network-DMN) המקושר למנטציה פנימית.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 65 בני נוער בגילאי 12-18 (TD=36, AH=29) אשר השלימו בדיקת MRI פונקציונלי (fMRI) במצב מנוחה ולאחר מכן השתמשו ביישום בטלפון הנייד לבצע הערכה רגעית אקולוגית (2/3 פעמים ביום למשך 5 ימים). כל מבדק (מ=678) ביקש מהנבדק לדווח על מצב הרוח שלהם (positive/negative affect), מצב קוגנטיבי ומצב הפעילות שלהם.
תוצאות המחקר הראו שתדירות נדידת המחשבות היה גבוה בקבוצת AH (70% ממבדקי EMA) ביחס לקבוצת הבקרות (59%), ולנבדקים עם AH הייתה נטייה לנדוד במחשבתם לתכנים לא נעימים. נדידת מחשבות נמצאו קשורים יותר לרגש שלילי (Negative Affect-NA) גם כאשר תוקננו למערפלים שכיחים (לדוג' פעילות נוכחית, הימצאות בחברה, הרהור). ניתוח time-lagged הראה כי יש קשר דו-כיווני בין נדידת מחשבות לבין רגש חיובי (Positive Affect-PA) שיעורים גבוהים יותר של נדידת מחשבות בתוך קבוצת AH נמצא קשור לקישוריות mPFC-SN/DAN חזקה יותר.
מסקנת החוקרים הייתה כי שיעורי נדידת מחשבות היו גבוהים, במיוחד בקרב מתבגרים עם אנהדוניה, וניבאו רגשות שליליים (NA). הקשר בין נדידת מחשבות לבין מידת הקשיוריות בין אזורי mPFC-SN עשוי לשקף השפעה מוגברת מלמטה למעלה של בולטות רגשית וחושית על מחשבה פנימית בתיווך DMN.
מקור: