מבחן תגר של הסימפונות (BCT) הינו כלי המסייע בהערכת תגובתיות יתר של דרכי האוויר. עם זאת, קיים ויכוח בנוגע ליכולת של עריכת מבחן זה בילדים בגיל הרך (<6 שנים) לנבא אבחנה של אסתמה בגיל בית הספר.
עוד בעניין דומה
מחקר שפורסם בכתב העת Pediatric Pulmonology נערך במטרה לברר האם ילדים בגיל הגן עם תוצאה חיובית במבחן תגר עם אדנוזין או מתכולין מועדים לחלות באסתמה בגיל בית הספר.
במחקר נכללו ילדים בגילאי 6-13 שנים עם תסמינים נשימתיים, שהופנו בעבר למעבדה להערכת תפקודי הריאות לצורך ביצוע מבחן תגר (מתכולין או אדנוזין, בהתאם לשאלה הנבדקת) בגיל 10 חודשים עד 6 שנים (תחילת המחקר). מבחן BCT נחשב לחיובי בהתבסס על תוצאות בדיקת הספירומטריה, או על צפצופים, דסטורציה או טכיפנאה בתגובה לתגר.
התוצא העיקרי שנמדד במחקר היה אבחנה של אסתמה בגיל בית הספר, שהתקבלה על סמך השאלון המתוקף International Study of Asthma and Allergies in Childhood (ISAAC). ניתוח רגרסיה לוגיסטית שימש את החוקרים בכדי לבחון האם תוצאת BCT חיובית יכולה לחזות אסתמה בגיל בית הספר, עם מודל בו הובאו בחשבון הגיל ומדד ה-collected modified asthma predictive index.
151 מתוך 189 ילדים (53% זכרים) מילאו את שאלון ה-ISAAC (שיעור המשיבים = 80%). הגיל הממוצע בזמן ביצוע מבחן התגר ובזמן המעקב עמד על 3.9 ± 1.28 ו-9.4 ± 1.85 שנים, בהתאמה.
בתחילת המחקר, 40 מתוך 67 היו בעלי תוצאה חיובית במבחן אדנוזין, ו- 73 מתוך 84 היו חיוביים במבחן תגר של מתכולין. 39 ילדים אובחנו כסובלים מאסתמה בגיל בית הספר.
ניתוח שנערך באמצעות רגרסיה לוגיסטית הראה כי בדיקת אדנוזין חיובית בגיל הגן הייתה הגורם המנבא הטוב ביותר, והעלתה באופן מובהק את הסיכוי לאסתמה בגיל בית הספר פי 6.34 רווח בר-סמך (95%: 1.23–32.81 ; p = 0.028), בעוד שעבור מבחן מתכולין לא נמצאה קשר בעל מובהקות סטטיסטית לאסתמה בגיל בית הספר (p = .69).
לסיכום, בחירת מבחן BCT המתאים לשאלה הנבדקת, וכן תוצאה חיובית במבחן תגר לאדנוזין בגיל הרך, אך לא למתכולין, עשויות לנבא אבחנה של אסתמה בגיל בית הספר.
מקור:
Golan-Lagziel, T et al. Pediatric Pulmonology. 2021 Oct;56(10):3200-3208.doi: 10.1002/ppul.25614