• יו"ר: דר' מאיר מי-זהב
  • גזבר: דר' רונן בר-יוסף
  • עורך האתר: דר' אופיר בר-און
  • חברי ועד: פרופ׳ אלי פיקאר (מזכיר)
  • פרופ׳ אביב גולדברט
  • דר' מורן לביא
  • דר׳ מאלנה כהן-סימברקנאו
  • דר׳ פאהד חכים
מחקרים

השימוש במרקרים דיגיטליים בילדים עם אסתמה וסיסטיק פיברוזיס

ממחקר אשר פורסם לאחרונה עולה כי מרקרים ביולוגיים דיגיטליים נראים מבטיחים כמועמדים לשימוש בניסויים קליניים ובטיפול קליני, וזאת במחלות ריאה בילדים

סיסטיק פיברוזיס. אילוסטרציה

ביומרקרים דיגיטליים הינם שיטה חדשה ומבטיחה לזיהוי ואיסוף מידע קליני במסגרת הביתית. הביומרקרים הדיגיטליים נאספים דרך שעונים חכמים ומכשירי ספירומטריה ניידת וכוללים – פעילות גופנית, קצב לב, מדדי שינה ונפח נשיפה מאומצת בשנייה הראשונה (Forced Expiratory Volume in 1 s – FEV1). ברם, אישור קליני כצעד מקדים להטמעת כלים אלו דה-פקטו, הינו עודנו חסר.

במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת European Respiratory Journal ביקשו החוקרים להעריך באופן קליני מספר מאפיינים אשר יוכלו לשמש ביומרקרים דיגיטליים בחולי אסתמה וציסטיק פיברוזיס (Cystic Fibrosis – CF).

למחקר עוקבה פרוספקטיבי זה גויסו 60 ילדים עם אסתמה ו-30 ילדים חולי CF (כולם בני 6-16 שנים). המשתתפים במחקר לבשו שעונים חכמים, ביצעו ספירומטריה יומית בביתם ומילאו באופן יומי שאלון דיווח סימפטומים בן 28 שאלות. התוצאים העיקריים של המחקר כללו – פעילות גופנית, קצב לב, מדדי שינה ו-FEV1. המידע אשר נרשם לניתוח כלל - היענות, הבדלים בין המטופלים החולים לקבוצת ביקורת של בריאים, קורלציה עם פעילות המחלה והיכולת לזהות אירועים קליניים. הניתוח בוצע בעזרת מודל לינארי לאפקטים משולבים.

תוצאות המחקר הדגימו ש כי ההיענות החציונית עמדה על 88%. המטופלים הדגימו פחות פעילות גופנית ו-FEV1 נמוך יותר, וזאת בהשוואה עם ילדים בריאים. נוסף לכך, קצב הלב של הילדים החולים אף הוא היה גבוה יותר. בקרב ילדים עם מחלה לא נשלטת הודגם קשר הפוך בין פעילות גופנית יומית לסימפטומים, כך שבימים עם מיעוט פעילות דווחו יותר סימפטומים. יתרה מזאת, בימים עם יותר סימפטומים נרשמו FEV1 נמוך יותר וקצב לב גבוה יותר במהלך שינה, דבר שהודגם ב-2 הקבוצות, חולים ובריאים כאחד. לבסוף הודגם כי לביומרקרים הדיגיטליים היכולת להדגים התלקחות מחלה.

תוצאות מחקר זה הדגימו כי מרקרים ביולוגיים דיגיטליים שמקורם בספירומטריה ניידת ושעונים חכמים נראים מבטיחים כמועמדים לשימוש בניסויים קליניים ובטיפול קליני, וזאת במחלות ריאה בילדים.

מקור:

European Respiratory Journal 2022 59: 2100208; DOI: 10.1183/13993003.00208-2021

נושאים קשורים:  מחקרים,  סיסטיק פיברוזיס,  מרקרים,  מחלות ריאה בילדים,  אסתמה
תגובות