בדיקת ספירומטריה הינה מרכיב מרכזי בהערכת כשל נשימתי פוטנציאלי בקרב ילדים עם מחלות עצב-שריר (Neuromuscular Diseases – NMDs). עם זאת, השגת בדיקת ספירומטריה מהימנה מהווה אתגר משמעותי. אוסצילומטריה מהווה כלי פשוט ולא חודרני למדידת מדדי תנגודת (R) ותגובתיות (X) נשימתית.
עוד בעניין דומה
במחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת Pediatric Pulmonology ביקשו החוקרים להעריך את הקורלציה בין תוצאות בדיקות אוסצילומטריה ובדיקות ספירומטריה. הנחת המחקר הייתה כי בקרב המטופלים עם תפקודי ריאות מופחתים יתקבלו תוצאות אוסצילומטריה אשר יצביעו על R גבוה ו-X נמוך.
במחקר פרוספקטיבי וחד-מרכזי זה נכללו ילדים עם מחלות NMD בעלי מסוגלות לביצוע בדיקת ספירומטריה. הערכת רמות R ו-X בוצעו בתדירות של 5, 11 ו-19 הרץ, זאת בנוסף למדידת נפח נשיפה מירבי (Forced Vital Capacity) ומד שיא נשיפה (Peak expiratory flow). לבסוף, חושבו מדדי ניבוי חיוביים ושליליים ומקדם מתאם של ספירמן.
תוצאות המחקר הדגימו כי 148 הנבדקים היו עם גיל ממוצע של 13 שנים (בטווח בין רבעוני 8-16 שנים). קשר שלילי הודגם בין R לתוצאי ספירומטריה (ρ: −0.5 to −0.6, p < 0.001). קורלציה חיובית (כלומר, פחות תוצאים שליליים) הודגמה בין X לתוצאי הספירומטריה (ρ: 0.4–0.6, p < 0.001). ככל שתדירות בדיקה הייתה נמוכה יותר כך הודגמה קורלציה גבוה יותר, זאת עם קשר לא לינארי כפי שעלה מניתוחי ריגרסיה. מדידות של R ו-X בנשיפה ושאיפה לא הדגימו תוצאים נוספים. בהשוואה בין z-score של R ו-FVC ≤ 60% הודגם ערך מנבא חיובי של 80-85%.
מתוצאות מחקר זה עולה כי מתקיים קשר לא-לינארי בין תוצאי אוסצילומטריה לבין מדידות ספירומטריה, זאת עם עלייה גדולה יותר בתנגודת וירידה משמעותית יותר בתגובתיות בקרב אלו עם תפקודי ריאות רסטרקטיביים יותר. בהינתן הקושי בביצוע מדידות ספירומטריה אוסצילומטריה מהווה חלופה טובה.
מקור: