• יו"ר: דר' מאיר מי-זהב
  • גזבר: דר' רונן בר-יוסף
  • עורך האתר: דר' אופיר בר-און
  • חברי ועד: פרופ׳ אלי פיקאר (מזכיר)
  • פרופ׳ אביב גולדברט
  • דר' מורן לביא
  • פרופ׳ מאלנה כהן-סימברקנו
  • דר׳ פאהד חכים
מחקרים

הדיוק של אולטרסאונד ריאות באבחנת תסמונת המצוקה הנשימתית ביילודים

חוקרים סבורים כי אולטרסאונד של הריאות מהווה שיטת הדמיה מצוינת לאבחנה ומעקב אחרי הטיפול של תסמונת הכשל הנשימתי ביילוד

מכשיר אולטרה-סאונד (צילום: אילוסטרציה)
מכשיר אולטרה-סאונד (צילום: אילוסטרציה)

ידוע כי אולטרסאונד של הריאות הפך בשנים האחרונות לכלי חשוב באבחנה ובמעקב אחר מחלות ריאה ביילודים. כיום ניתן לאבחן מחלות ריאה כגון דלקת ריאות, טכיפנאה חולפת של היילוד ותסמונת המצוקה הנשימתית (RDS – respiratory distress syndrome) באמצעות אולטרסאונד ריאות. שיטה זו נחשבת לפשוטה, פרקטית וזולה לאבחנה של RDS ביילודים.

החוקרים ערכו מחקר במחלקה לטיפול נמרץ ביילוד באוניברסיטת Hacettepe מדצמבר 2015 ועד פברואר 2017. הם הכלילו 40 חולים שאובחנו עם RDS וקיבלו טיפול עם סורפקטנט (200 מ"ג/ק"ג של אלפא פוקרטנט במתן לתוך קנה הנשימה). לאחר מכן, ביצעו אולטרסאונד של הריאות ליד מיטת החולה, כאשר הבדיקה בוצעה על ידי מומחה יחיד, פעם אחת לפני הטיפול עם סורפקטנט ושלוש פעמים נוספות לאחר הטיפול. כמו כן, ביצעו החוקרים בדיקות אולטרא-סונוגרפיות 2, 4 ו-6 שעות לאחר הטיפול עם סורפקטנט.

החוקרים דיווחו כי לפני הטיפול עם סורפקטנט, ממצאי האולטרסאונד של המטופלים היו כדלקמן: קונסולידציות בריאות עם ברונכוגרם אוויר (40 מתוך 40), דפוס B (36 מתוך 40), הפרעות בקו הפלאורה (37 מתוך 40), דפוס B חמור (12 /40) והיעלמות של ה-A-lines בכל החולים. הם מצאו כי בשעה השנייה של הטיפול, לא נצפה שינוי או הבדל משמעותי בממצאי אולטרסאונד הריאות של המטופלים. הם דיווחו כי השינוי היחיד היה היעלמות ברונכוגרם אוויר והקונסולידציות ב-5 מטופלים. כמו כן, דיווחו החוקרים על ירידה בקונסולידציות הריאתיות, ארבע שעות לאחר הטיפול אצל 14 חולים, ירידה בדפוס ה-B ב-15 חולים, הופעת A-lines ואזורים בריאים. עם זאת, נמצא כי לאחר 6 שעות נצפו בבירור A-lines, היה אובדן של דפוס ה-B, נצפתה הופעה של הקו הפלאורלי ותועדה החלקה של הריאות כמעט בכל החולים (פרט לשלושה).

החוקרים הגיעו למסקנה כי בדיקת אולטרסאונד מהווה שיטת הדמיה ללא חשיפה לקרינה ואינה מהווה סיכון למטופל. כמו כן, הם סבורים כי ביצוע ההדמיה ליד מיטת החולה הינה אפשרית ונוחה יותר בהשוואה לשיטות אחרות. החוקרים טוענים כי ניתן לקבוע אילו מטופלים מגיבים לטיפול עם סופקטנט ואילו לא עוד בתחילת המחלה וכך ניתן לאבחן את המקרים הזקוקים לטיפול חוזר בקלות, כאמור על ידי ביצוע אולטרסאונד של הריאות.

מקור: 

Oktem, A. et al. The Journal of Maternal-Fetal & Neonatal Medicine 2021; 34(2);https://doi.org/10.1080/14767058.2019.1605350

נושאים קשורים:  מחקרים,  כשל נשימתי,  אולטרסאונד,  תסמונת מצוקה נשימתית ביילוד
תגובות